פוסט "בעקבות האהבה" בסיפור "תפוחים מן המדבר"/סביון ליברכט

נושא "אהבה" בעקבות הסיפור "תפוחים מן המדבר"/סביון ליברכט

בחרתי לכתוב על נושא "האהבה" כפי שהוא בא לידי ביטוי בסיפור, "האהבה" כפי שהיא מיוצגת בעולם החילוני לעומת העולם הדתי. רבקה מצייגת את שני העולמות, העולם הדתי בו גדלה וחונכה והעולם החילוני בו היא נמצאת כרגע בהווה הסיפורי. ויקטוריה, לעומת זאת, מייצגת את תפיסת מושג האהבה בעולם הדתי. המפגש בין אם וביתה מעורר ונוגע במקומות רגישים מאוד הנוגעים בזהות הנשית בתוך מערכת זוגית, חילונית ודתית. בעולם הדתי רגש האהבה אינו רלבנטי לנישואין, הקמת בית, הבאת ילדים לעולם היא המהות של הזוגיות בעולם. "האהבה" הוא ערך מקודש שנוצר בשלבים מאוחרים יותר בחיי הנישואין והיא מקבלת ביטוי בחברות בין בני הזוג, שותפות, הקמת בית יהודי דתי. הנישואין מתקיימים בעקבות שידוך, לאחר מספר מועט של מפגשים כשברקע ההורים מנהלים וקובעים. השיקולים בבחירת השידוך כוללים: מעמד חברתי, כלכלי ודתי. ויקטוריה התחתנה בשידוך לבעלה שאול אברבנל כשהיא מוותרת על השידוך אותו באמת היא רצתה, זכרון ישן התעורר בה כאשר היא נזכרת כמה אהבה ורצתה את בן הצורף כשהייתה בת 15. ויקטוריה לא רצתה לאכזב את אביה והסכימה לשידוך של תלמיד חכם.
המפגש עם רבקה בקיבוץ מעורר בה את תחושת ההחמצה שנוצרה בעקבות המפגש עם העולם החילוני. רבקה מעמתת את אימה עם המציאות בה היא גדלה ואינה רוצה להיות חלק ממנה "רצה לעשות לי שידוך עם הבן של יקותיאל. כאילו אני אלמנה או צולעת. באמת? אל תעשי לי משחקים. כאילו את לא יודעת". רבקה ממשיכה להתעמת מול אמא ומעמידה מולה "מראה" לא נעימה "ומה את חושבת. אהבה זה הכל?" "ומה את יודעת על אהבה?"..." את לא אוהבת את אבא והוא לא אוהב אותך." ויקטוריה שותקת ורבקה מוסיפה "אני, בבית...לא הייתי שווה הרבה". הבית שבו גדלה רבקה מייצג את התרבות הפטריאכלית, קולה של אישה אינו נחשב וגורל נישואיה נקבע ע"י הוריה. המפגש והעימות של ויקטוריה עם ביתה פותח צוהר לעולם אחר, חדש. עולם שבו רבקה מרגישה נוח, עצמאית, עם רצונות משלה, פניה מאירות ונעימות. היא מרגישה גאווה כשהיא שומעת "כל הכבוד שיש לך בת כזאת". המפגש והעימות מול רבקה מעורר בויקטוריה זכרון של אהבת נעורים לבן הצורף ומאפשר לה להתרפק ולחלום עליו.
העימות בין השתיים ממשיך כאשר ויקטוריה שואלת את רבקה מדוע היא לא מסכימה להתחתן עם דובי. ויקטוריה ענתה שהיא אינה בטוחה וויקטוריה עונה "ואיפה למדת את זה?" - "אצלך" רבקה שוב מתעמת עם ויקטוריה עם המציאות ממנה היא מגיעה, מציאות מעוותת מבחינתה. רבקה אינה מוכנה לחיות כמו הוריה, בלי אהבה. ויקטוריה עונה "שוב פעם אהבה!"וטופחת בשתי כפותיה על יכיריה הזדעזעו. ויקטוריה לא מקבלת את תפיסת עולמה של ביתה ומבחינתה אהבה לא רלבנטית, דובי רוצה להתחתן איתה וזה הכי חשוב מבחינתה.
המפגש בין שני העולמות מסתיים בפיוס והשלמה, ויקטוריה מלטפת את פניה של אמה ומרגיעה ואומרת לה שהכל יהיה בסדר, "את רואה שהכל בסדר, נכון?" ויקטוריה מתחבטת עם עצמה וחושבת מה תספר לבעלה ואחותה, בשלב זה לראשונה ויקטוריה משלימה עם עצמה ומבינה שדובי אוהב את ביתה ומבינה את הקושי להסביר לבעלה, שמעולם לא העניק לה חיבה ביד מלטפת ולאחותה שלא נישאה מעולם, מהי אהבה?.
ויקטוריה חוזרת לעולם הדתי, הפטריאכלי עם תובנות, שביתה בחרה בחיים שבהן היא מחליטה מה טוב לה, מי יהיה בן זוגה ובעיקר, היא בוחרת לחיות בחיי זוגיות המושתתים על אהבה,שמקבלת את "קולה" של האישה ורואה בה שותפה שווה בין שווים. "שריקה, את חיינו הוצאנו לבד, את בלי ואני עם חופה וקידושין. בתי הקטנה לימדה אותי דבר."
המפגש בין שני עולמות שונים, דתי וחילוני יצר מפגש אנושי ואמיתי בין אם וביתה, מפגש היוצר אמפתיה וקבלה הפותח צוהר בנפשה של ויקטוריה ומאפשר לה להציף רגשות רדומים, שחשבה שאינם קיימים בתוכה ומשתקפים כעת בדמותה של רבקה.

תודה רבה
טובה