תגובות לקונפליקטים בחיים בעקבות יצירתה של סביון ליברכט ,תפוחים מן המדבר"

בחיים אנו נאלצים לתת את הדעת לגבי קונפליקטים שונים אשר החיים מזמנים לנו, הן כהורים, ילדים, תלמידים וכדומה. אין  אני מגיעה מבית חרדי כלל וכלל אלא מבית מסורתי בלבד אם כי לאחר כשלוש שנות נישואים כמדומני, בעלי התחזק מבחינה דתית וכך אופי ביתנו השתנה. כבר אי אפשר לצפות בסרט טוב בערב יום שישי, לנסוע בערב ימי שישי / שבת ועוד. אפילו ילדנו היקרים שנולדו התחנכו במסגרות דתיות. בשנה החולפת ביתי הבכורה עמדה לעלות לחטיבה והיא נתקלה בצומת דרכים שעניינה: האם להמשיך במסגרת חינוכית דתית או לעבור לחינוך הממלכתי חילוני? האם ללכת בעקבות הלב או השכל? מבחינה לימודית ביתי נמצאה כמתאימה לכיתת "מופת" בבי"ס חילוני ולאחר שיחה שקיימנו עודדתי את בתי ללכת עם מה שהלב שלה אומר, מאחר ומדובר בחיים שלה ורק שלה. כאשר רוב חברותיה פנו לאולפנת "אבן שמואל" ליד אזור מגוריי, בתי בחרה בתיכון ממלכתי "אורט" ע"ש זאב בוים - רוגוזין. בחירה זו גרמה לבתי לפרוח מבחינה חברתית ולהיות מאושרת.
באמצעות הסיפור האישי שלי, הזדהיתי מאוד עם דמותה של ויקטוריה אברבאנל מן היצירה "תפוחים מן המדבר" - להעניק לילד שלך חופש בחירה בחייו, והמשפט "חנוך הנער על פי דרכו" כה אותנטי לנו. נכון, יש פער עצום בין עולמי שלי לעולמה של ויקטוריה שכן אין אני באה מבית חרדי, חזותי אינה דתית כלל ואני מלמדת בתיכון ממלכתי, אם בי ביתנו מנוהל על פי המסורת היהודית. כמו בעלי שעבר שינוי בנפשו, כך הבינה ויקטוריה שעדיף לה בת מאושרת ושמחה מאשר ילדה עצובה, כעוסה ומי יודע מה עוד.
בסוף היצירה ויקטוריה מפויסת עם עצמה, היא לא נמצאת בקונפליקט פנימי כיצד להשיב את בתה בחזרה אל החיים החרדיים והיא בוחרת להעניק לבעלה תפוח בדבש ואפילו להגיד שעוד נשמע דברים טובים מרבקה.. הבת הקטנה רבקה לימדה את אמה המבוגרת ממנה בשנים דבר או שניים: טוב לה עם הבחירה בחיים החילוניים, וכמובן שהמושג אהבה קיבל משמעות אחרת ממה שרבקה ואמה היו מכירות עד עתה.